הקלה בסכום הערבות לשם שחרור בתנאים של נאשמים בחברות, פעילות ונשיאת משרה באוסרה דתית של החמא"ס

ביהמ"ש דלמטה, אגב בקשה למעצר עד תום ההליכים, הורה על שחרורם של העוררים דנן, תוך הפקדת ערבות כספית במזומן בסך 30,000 ש"ח והמצאת ערבות צד ג' בסך 50,000 ש"ח. בצד תנאי שחרור אלו הורה ביהמ"ש כי עם שחרורם יהא על העוררים דנן להתייצב בתאריכים קבועים בתחנת המשטרה אשר במוצב סאלם.

חרף הוראת השחרור, לא שוחררו העוררים הואיל ומצבם הכספי לא אפשר הפקדת ערבות כספית כה גבוהה. לפיכך, עתרו לבימ"ש זה בבקשה להקל עימם באופן משמעותי בהיקף הערבות ובאופן אשר יביא בפועל לשחרורם ממעצר.

בדיון שהתקיים לפניי, בהעדר העוררים, הבהירה הסנגוריה את נימוקיה לעתירה. לטענתה, עיקר הנטל הכספי נופל על בני המשפחה המשוחררים, אשר בנסיבות הקיימות ובשל המצב הכלכלי הקשה לא מתאפשר בידם לשלם את הסכום הכספי המתבקש. מאידך, סבורה הייתה התביעה הצבאית כי אין להתערב בתנאי השחרור, הואיל ויש בתנאים אלו כדי למנוע את מסוכנות העוררים ואת החשש שמא ימלטו מאימת הדין אם ישוחררו.

כתב האישום אשר הוגש נגד העוררים דנן מחזיק שתי עבירות. העבירה האחת עניינה בחברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת ובכך כי היו העוררים חברים באוסרה דתית השייכת לחמאס מספר שנים ועד לשנת 2003. העבירה השנייה אשר בכתב האישום ייחסה לעוררים, ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת. ואצף אל פתאח מואשם בכך כי בתקופת הבחירות, בשנת 2006,  חילק תמונות של מועמדי הארגון לבחירות בפרלמנט ואילו אסאמה שחרור מואשם בכך כי בחודש אוקטובר 2005 נעתר לבקשת פעיל לערוך רשימה של כלל הסטודנטים באוניברסיטת אל-נג'אח בשכם אשר הצביעו בבחירות. כמו כן, מיוחס לעורר זה כי חילק תמונות של מועמדים לבחירות בשלוש הזדמנויות שונות בשנת 2006.

לדאבוני הרב, נמנע ביהמ"ש מטעמים השמורים עימו מלנמק את החלטתו. באשר לתשתית הראייתית הלכאורית לא קבע ביהמ"ש כל עמדה, כמו גם לא הביע את דעתו באשר לעילות המעצר, כלום מסוכנים העוררים או שמא יש חשש חד-משמעי וברור כי ימלטו מאימת הדין אם ישוחררו. אמנם, מעררה של סנגוריה ניתן לשמוע מכללה הסכמה לכאורית כי אכן קיימת תשתית ראייתית ראויה לצורך הליך המעצר. יחד עם זאת, אין כל ספק כי שגה ביהמ"ש משבחר להורות על שחרור בלא התייחסות מפורטת לעניינה של התשתית הראייתית. יש להבהיר ולהדגיש כי אין בהוראת השחרור כדי ללמד דבר וחצי דבר על התשתית הראייתית ועל ההדגשים המחייבים את שימת הלב.

לא יכולה להיות כל מחלוקת כי עוסקים אנו בעבירות חמורות אשר מסוכנות רבה בצידן. אולם, בנסיבות המתוארות בכתב האישום, נראה כי יש בשנים שחלפו מאז בוצעו עבירות אלו, כדי לכרסם במידה ניכרת בעילת המסוכנות ולפיכך יש לקבל את החלטת ביהמ"ש אשר שחרר את העוררים ממעצר בתנאים אשר יסירו מהם כל מסוכנות ויבטיחו את התייצבותם להמשך המשפט. יחד עם זאת, ובאיזון בין כל האינטרסים, השתכנעתי כי חרג ביהמ"ש בהערכתו והחמיר עם העוררים במידה לא מבוטלת. לדעתי, ניתן להקל בתנאי השחרור, להביא לשחרורם בפועל ולהבטיח מאידך את המשך המשפט.

לנוכח כל האמור לעיל, החלטתי להתערב בהחלטה דלמטה ולהעמיד את תנאי שחרור הנוגע להפקדת ערבות כספית במזומן על סך 15,000 ש"ח בלבד. שאר התנאים לשחרור יישארו בתוקפם. אין בהחלטה זו כדי למנוע מהעוררים לפנות לבימ"ש קמא ולדרוש עיון חוזר בתנאי השחרור. יחד עם זאת, אם לא ימלאו העוררים אחר תנאי השחרור, יובאו לדיון בעניינם בפני ביהמ"ש קמא לא יאוחר מיום 24.2.09.

ניתנה היום, 24 בנובמבר 2008, כ"ו בחשוון התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: לש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: